 |
||
 |
התגובות לאמנציפציה |
 |
 |
||
התבוללות והתנצרות
כמו שהנשים בSalons התנצרו, כך הרבה יהודים התנצרו, כי הם חשבו שהגויים לא יקבלו אותם ושהם לא יקבלו אמנציפציה, אלא אם כן הם יתנצרו. (רובם נהיו פרוטסטנטיים, כי הנוצרים בגרמניה היו פרוטסטנטיים, פרוטסטנטיות גם יותר קרוב לבת היהדות מקתוליות)
א) Heinreich Heine היה אחד מהיהודים שהתנצר רק כדי שהגויים באירופה יקבלו אותו, ושהוא יקבל אמנציפציה. Heinreich עדיין התנהג כיהודי, וכתב שירים על רבי יהודה הלוי. Heinreich Heine טען �The baptismal certificate is the certificate of admission to European culture"
ב) אברהם מנדלסון, הבן של משה מנדלסון (מייסד ההשכלה), התנצר וגדל את ילדיו כנוצרים. (זה היה בגלל האתגר של לותר) אברהם מנדלסון כתב מכתב לבתו, ובו הסביר לה למה הוא גדל אותה כנצרית. משה מנדלסון היה �tragic figure�, כי הוא רצה לחזק את היהודים בדת שלהם, אבל הוא לא הבין שהתנועה שלו תגרום לדברים שליליים, כמו התנצרות.
ג) Benjamin Disraeli היה יהודי שהיה ראש הממשלה של אנגליה. היה הרבה אנטישמיות נגדו, אבל למרות כן הוא לא התביש שהיה יהודי.
ב) תנועת הרפורמה (בגרמניה)
הגורמים
תנועת ההשכלה
התנצרות-הרפורמים טענו שהם רוצים להציל את היהדות והם חשבו שצריכים לעשות שנויים בדת, ולהיות יותר מודרני, כדי שהיהדות תהיה יותר מושכת.
איבוד האמנציפציה-הרפורמים חשבו שאם הם יהיו יכולים להראות לגויים שהיהדות דת מודרנית, אולי הם יקבלו בחזרה את האמנציפציה.
התחלת הרפורמה
א) מקדש (Temple)-הרפורמים קראו לבתי הכנסיות שלהם מקדש. הם רצו להראות שהם דת ולא עם. הם רצו שהגויים יחשבו עליהם כגרמנים בלאומיות, ואין להם את התקוה למשיח ולחזור לארץ ישראל, כי המקדש שלהם בגרמניה (�Dusseldorf is our Jerusalem and Germany is our Zion�).
ישראל יעקבסון-הוא היה אחד האבות של רפורמה. הוא בנה את המקדש הראשון ב1810 בעיר Seesen. המקדש נסגרה עלידי המדינה (היהודים המסורתיים התלוננו למדינה כי במקדש שנו את התפילה), כי הם פחדו ששנוי בדת יכולה לגרום בסוף למהפכה פוליטית.
המקדש בהמבורג-זה היה המקדש הראשון שהתקיים.
השנויים במקדש:
1) מקהלה בתפילה והם שכרו גוי לנגן בעוגב (Organ)
הם התפללו כמה תפילות בגרמנית והסדור היה בגרמנית
הדרשה היתה בגרמנית
Reverend-הReverend היה הרב של המקדש, כמו אצל הפרוטסטנטיים. הוא לבש את בגדי הClergy. ההדגשה בתפילה היה בשבת, כי הם רצו לדמות את עצמם לנוצרים שרק מתפללים ביום ראשון (השבת שלהם).
בתוכנית בת מצוה הילדה קראה בתורה. זה היה בגיל 13 וקוראים לשה טכס �Confirmation�.
הרפורמים בנו את בתי הכנסת שלהם באותו סגנון שהנוצרים בנו את המקדשים שלהם (Moorish architecture).
הם בנו את בתי הכנסת שלהם, כמו בתי הכנסת של הספרדים, שהיו מאד מתורבתים.
3) תגובת האורתודוקסים
לפני תנועת הרופרמה יהודי היה סתם יהודי ועכשיו יש יהודים אורתודוקסים ויהודים רפורמים.
"אלה דברי הברית"-הרפורמים הוציאו תשובה כדי להגן על המקדש בהמבורג וכדי להצדיק את השנויים בהלכה (בסוף הם אמרו שההלכה לא חשובה). הרבנים האורתודוקסים (הבית דין בהמבורג) כתבו 22 תשובות, שזה "אלה דברי הברית", בהתנגדות לבית דין בהמבורג.
החתם סופר-שמו משה סופר. הוא נולד בFrankfurt. הוא היה רב (מפרסבורג) וראש ישיבה שהתנגד לרפורמה. הוא אמר שכל יהודי צריך להיות של"ם (שם, לשון, מלבוש). הוא השתמש בבטוי "חדש אסור מן התורה" כדי להגיד שהיהודים הרפורמים חוטאים כשעושים שנויים ביהדות (מלבוש גרמני ודרשה בגרמנית). באמת מובן הבטוי זה שקמח חדש אסור מן התורה ורק מותר לאכל קמח ישן.
רב שמשון רפאל הירש-הוא אמר שיכולים ללבוש בגדים כמו הגויים, אבל אסור לשנות את המהות הפנימי (Inner essence) של היהדות. (נדבר על הרב שמשון רפאל הירש באריכות להלן)
4) האידיאולוגיה של הרפורמים
שמואל הולדהיים-הוא היה הרב הכי קצוני. אין לתלמוד סמכות על הדעות והמעשים של היהודים. (התלמוד=נושן) המדע מראה שהתלמוד לא רלוונטי. (�Science has decided that the talmud has no authority dogmatically or practically�). הוא אומר שהדת משתנה עם הזמן. הוא גם אומר שהמצוות התלויות בארץ רק צריכים לשמור אותם בארץ ישראל. לפי דעתו "דינא דמלכותא דינא" אומרת שרק צריכים לשמור את החוקים של המדינה שבה גרים. הוא רצה לעשות ועידה כדי ליצר הסכם של כל הרבנים הרפורמים על האידיאולוגיה של רפורמה.
אברהם גייגר- הוא אומר שיכולים לומר תפילות בגרמנית. הוא גם אמר שצריכים להוציא את הרמיזות לארץ ישראל ולירושלים מהתפילה, כי התפילות האלו לא שיכות בימים האלו. הן רק שיכות לתקופה שבה נכתבו. הוא אומר שאין סמכות רבנים מתקופת בית המקדש השני (מתכוון לתנאים ולאמוראים) על הזמן הזה. היום יש לנו רבנים חדשים ומודרניים. הוא הדגיש שבדת יש Evolution. הרפורמים מאד אהבו את הדעות של Hegel, שהיה פילוסוף שאמר שבכל התקופה של הסטוריה היתה Clash of Civilizations. (הולדהיים וגייגר היו מאד דומים ואפילו חשבו את אותו דבר על המון דברים)
ועידת הרבנים הרפורמים
1) Brunsweig (1844)-"אנחנו דת ולא עם"-�We are Germans of the Mosaic Faith�.
2) Frankfurt (1845)-הם אמרו שרוב התפילות צריכות להיות בגרמנית. רק ברכו, שמע, ושלשת הברכות הראשונות והאחרונות של שמונה עשרה צריכים להיות בעברית. הרב זכריה פרנקל בא לועידה הזאת והוא הצטער מאד ששנו את השפה של התפילה לגרמנית, כי העברית אחד את העם, והוא הלך ויצר אידיאולוגיה חדשה, היהדות הקונסרביטית.
3) Breslau (1848)-הם דנו על השאלות: האים צריכים לעשות ברית מילה והאים שבת צריכה להיות ביום ראשון כמו הנוצרים? הועידה החליטה שעדיין צריכים לשמור על המצוה של ברית מילה, אך גרים אינם חייבים לעשות ברית מילה כדי להתגייר. הם גם אמרו שצריכים לשמור את השבת ביום השביעי בשבוע. למרות כן יש קהילה בChicago ששומרת את השבת ביום ראשון.
תאוריה של מיסיון (Mission Theory)-אנחנו היהודים צריכים להיות "אור לגויים". הרפורמים הרגישו את החשיבות של מוסר והם הסתכלו בנביאים בשביל המסר שלהם. הרפורמים חשבו שהתפקיד של היהודים זה לפזר את הרעיונות של מוסר לכל עמי העולם. (Ethical Monotheism).
הם לא מאמינים ברעיון של משיח, כמו שאנחנו מאמינים בו, וציון. הם חושבים שהציון שלהם זה גרמניה. הם מאמינים שאם הם יקבלו אמנציפציה וזכויות בגרמניה, זה יהיה התקופה המשיחית.
5) תגובות לרפורמים
זכריה פרנקל-הוא היה האב של היהדות הקונסרביטית-�Positive historical Judaism�.
1) הוא האמין בכח ההסטוריה. ההסטוריה מקדשת את ההלכה.
הוא לא הצליח ליצר תנועה חדשה, כי גם אורתודוקסים והרפורמים התנגדו לתנועה. היום, בארצות הברית, הקונסרביטיבים מייסדים את האידיאולוגיה שלהם על האידיאולוגיה של פרנקל.
הוא היה בקי בתנ"ך, משנה, וגמרא. הוא כתב את הספר "דרכי משה", והדגיש את הלימוד של ספרות יהודית.
הוא היה העורך של ירחון אכדמי שנקרא �Monatschrift�, שהדפיסו כל חודש ורק חכמים כתבו בשבילו.
הוא בסדר עם הרפורמה, אבל הוא חושב שהם עושים את השנויים בדת יותר מהר. הוא אמר ש"יהדות היא הדת של היהודים"-הוא אומר שהיהדות זה דת ועם. הוא מתנגד לרעיון של הרפורמה שגרמניה זה ציון וכולי. הוא סובר שהעברית היא מאד חשובה ליהודים.
פרנקל מתנגד לרעיון של הרפורמים שהיהדות היא רק דה של מוסר. הוא טועל שיש ליהדות הרבה עומק.
הוא אומר שההלכה בתורה שבעל פה זה לא divinely inspired. לכן אפשר לשנות את ההלכה, אבל יש תנאי. �Change is permissible with the collective consensus of the Jewish community.� הוא אומר שאסור לשנות את ההלכות בתורה. כי הן מה'.
6) �Wissenschaft des Judintums�-�The science of Judasim�-זה היה תנועה של חכמים בגרמניה שחשבו שהדרך היחידה להציל ולחזק את היהדות היא דרך המדע של הדת. הם טענו, לדוגמא, שכמו שאנשים לומדים על ההסטוריה החילונית, כך גם יהודים וגם גויים יוכלו ללמד על ההסטוריה היהודית.
מה המוטיבציה לזה?
אם ילמדו את ההסטוריה היהודית בדרך שכלית ואובייקטיבית (Objective) הגויים יראו כמה עשירה התרבות היהודית. הם יתחילו להעריך את התרבות היהודית, וזה יגרום לגויים להעריך את הדת היהודית. בגלל זה הגויים יתנו לנו את האמנציפציה שלנו בחזרה. זה מאד דומה לרעיונות של הרפורמים שגם כן רצו שהגויים יעריכו את הדת. (היו יחסים קרובים בין Wissenschaft des Judintums לרפורמה) הקבוצה הראשונה שהחליטה ללמד ספרות ויהדות בצורה מדעית נקראה Verein.
היהודים עצמם יעריכו את תרבותם וההסטוריתם יותר, כי הם לומדים את זה בדרך מדעית.
ב) חכמי Wissenschaft des Judintums-
1) Graetz-גרמני
2) Zunz-הוא היה עילוי ויהודי רפורמי שיסד את הWissenschaft des Judintums. הוא הביא גישה ליהדות הרפומית לפי הסברה של Wissenschaft des Judintums, לפי המדע. בספרו "על הדרשות בישראל", הוא הביא הוכחה לשיטת הרפורמים באמירת דברי תורה בשפה של המקום (Vernacular), דרך המדע. הוא גם כן השתמש בדרך מדעית כדי להסביר שיהדות היא האם לדת איסלם, שהרי אסלם לקח כל כך הרבה מצוות מהיהדות.
3) Steinschneider-עשה ביבליוגרפיה של כל הספרים על ההסטוריה היהודית
4) Geiger-רב רפורמי
ג) האים Wissenschaft des Judintums הצליח או הכשיל?
הצליח-עד היום הזה הספרות היהודית היא דבר מאד מכובד בכל אוניברסיטה.
הכשיל-הרבה מהVerein התנצרו
7) הרב שמשון רפאל הירש ו�Neo-othordoxy�
הוא היה אחד מהגבורים של היהודים האורתודוקסים, כי הוא הציל את האורתודוקסים בזמן שהם חשבו שהם יפסידו לרפורמה.
הוא היה רב. הוא גדל וקבל סמיכה בהמבורג. אחרי זה הוא הלך ללמד באוניברסיטה Bonn. זה היה מאד לא שכיך שיהיה למישהו גם סמיכה וגם תואר אקדמי מאוניברסיטה. באוניברסיטה הוא היה הידיד של Geiger.
הוא לחם נגד הרפורמה ויצר אידיאולוגיה חיובית וחדשה שזה Neo-othordoxy.
הירש האמין במודרניות ליהדות ולכן הוא חשב ששנויים בחיצוניות של יהדות הם מותרים, אבל שנויים בהלכה הם אסורים. הוא יצר מיזוג בין יהדות למודרניות עכשיו.
הירש היה חבר בממשלה הגרמנית. הוא טען שהיהודים ראויים לאמנציפציה. הוא חשב שזה דבר טוב ליהודים ואין סכנה בזה לפי דעתו. הירש טען שאפשר להיות גם גרמני טוב וגם יהודי טוב. זה היה בנגוד לרפורמה שטענה שיהדות זה דת ולא עם.
הרפורמה-�Religion allied to progress� נגד הירש-�Progress allied to religion�
הרפורמים אומרים שאבותנו לא היו civilized וכדי לנו ללכת אחרי הרפורמה כדי להיות מודרניים.
הירש האמין בקשרים בין יהדות ומודרניות. יכולים להיות יהודי שמתנהג כהלכה אבל גם כן scholar חילוני.
יהדות נותנת לנו דרך לחיות וזה לא רק מצוות אלא היהדות גם נותנת לנו תרבות יהודית.
�Jisserael-mensch�-יהודי האידיאלי-"יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ"-זה מאד יפה שאתה תהיה יהודי טוב, ושאתה תלמד גם דברים חילוניים, כמו מדע, שתלך לאוניברסיטה, ושתקבל מקצוע. צריכים לעשות מיזוג בין הדת היהודית לתרבות החילונית.
הירש טען שאי אפשר להלחם נגד הרפורמה ב"חרב", אלא צריכים להלחם נגד הרפורמה בעט שלנו, כלומר לכתוב ספרים.
19-אגרות של בן-עוזיאל (ספר בגרמנית)-נכתב בסגנון של מכתבים. הירש מדבר אל צעיר ומשכנע אותו להיות דתי.
חורב-הספר הזה נתן טעמים למצוות והערות עליהן (סמליות של המצוה). זה היה כל כך משכנע שזה גם גרם לאורתודוקסים להמשיך להיות דתיים. �To the thinking young men and women�
פירוש לתורה
בתי-ספר-הירש האמין בחנוך לבנים ובנות. הוא ראה מה שקרה לבנות בsalons, ולכן הוא פתח ישיבה מעורבת (Co-ed) בFrankfurt.
הירש לא הכריח אף אחד לעשות מה שהוא אמר, אבל הוא אמר שכדאי לעשות מיזוג-�Jisserael-mensch�.
הוא היה האורותודוקסי הראשון שנתן דרישה בגרמנית.
ז) Breuer-המחותן של הירש שממנו היו הרבה פילוסופים יהודים של neo-orthodoxy.
ח) הרבנים במזרח אירופה קראו להירש חכם, כי הוא הציל את היהדות האורתודוקסית בארמניה.
ט) �Austritt� (1876)-הוא פרש מהקהילה היהודית וקרא לרפורמה מינות. הוא שמע לעצת החתם סופר (הנזכר לעיל). הירש קבל �Right of Cessesion� ב1876 ויצר קהילה חדשה-"עדת ישורון"-�Frankfurt am Main�.
1) הרב זלג במברגר האמין שפרישה מן הקהילה משברת את כל הקהילה והדרך היחידה להלחם נגד הרפורמה היא להשאר בקהילה.
Return to Senior Review Sheets