אמנציפציה במערב


 

המהפכה הצרפתית (1792)

רקע הסטורי: בצרפת ב1792 היו 3 Estates. ה1st Estate היה הכנסיה, ה2nd Estate היה האריסטוקרטיה, וה3rd Estate היה האכרים. היהודים לא היו שיכים לאף Estate אלא היה ליהודים סמכות עצמית ואוטונומיה. הגורם למהפכה היה שלא היה לצרפת כסף (הכל היה שיך למלך ול1st and 2nd Estates). ה3rd Estate מרד בגלל מסים גבוהים. בTennis Court Oath ה3rd Estate נשבע שהם לא יפסיקו למרוד עד שיהיה לצרפת Constitution. ה3rd Estate הפרידו מהכנסיה. למרות שבסוף היה לצרפת Constitution (כתוב בו שכולם שוים) הצרפתים עדיין לא רצו לתת ליהודים אמנציפציה. (אמנציפניה-חלק מהמדינה, אוטונומיה-חלק מהקהילה היהודית) בסוף כשהיהודים קבלו אמנציפציה הם הצטרכו לותר על האוטונומיה ולכן הם עזבו את הקהילה היהודית כדי ללכת לקהילה הצרפתית. Salo Baron אמר �Exchange one set of priveleges and obligations for another.�

יהודים בצרפת ערב המהפכה-היו 40,000 יהודים בצרפת. היהודים האשכנזים גרו בAlsace-Lorraine, שבגבול צרפת וגרמניה. הספרדים בצרפת היו מפורטוגל. הם ברחו מפורטוגל בגלל האינקויזיציה ב1600. הם היו מתורבתים, ולפי זה הם למדו צרפתית, לבשו בגדים של מערב, היו עשירים וסוחרים, וקראו לעצמם �La Nacion�-כלומר היהודים האמיתיים. הצרפתים נתנו לספרדים להכנס לקהילה הצרפתית כי הם היו ה�Portuguese Merchants�-הם הביאו כסף לצרפת. זה היה טוב בשביל הצרפתית כי היהודים האלו היו פעילים ורב-ערך. לכן הם קבלו זכויות מהממשלה הצרפתית. האשכנזים היו עניים, הם לוו כסף, היו רוכלים, ודברו אידיש. לכן האשכנזים לא קבלו זכויות. הספרדים גם שנאו את האשכנזים, כי הם חשבו שהאשכנזים הם כאילו בושה לעם היהודי והממשלה החילונית (צרפת). Cerf Beer היה יהודי אשכנזי שהיה מאד עשיר והוא היה מנהיג לאשכנזים.

הפילוסופים ושאלה היהודית-היהודים הם המיעוט היחיד באירופה, ולכן הם בולטים ולפיכך צריכים לדבר על היהודים.

1) תחרות במץ (Essay Contest)-הם כתבו חבורים על מה שיעשה את היהודים שמחים ופעילים בצרפת. הם אמרו שהיהודים צריכים לקבל זכויות, אבל היהודים גם כן צריכים להשתנות. זה מראה שאפילו "סברי" היהודים סברו שהיהודים צריכים לשנות.

2) Mirabeau-כל יהודי יכול להיות יהודי יוצא מן הכלל כמו משת מנדלסון.

3) Gregoire-הוא היה Jesuit Priest. הוא אמר שהיהודים צריכים לקבל כמה זכויות ולהיות שוים בצרפת. הוא השתתף בתחרות מץ-הוא אמר שהיהודים צריכים Regenration in morale and principal-היהודים צריכים התחדשות. היהודים עכשיו מלוכלכים באופן מוסרי ופולוטי, אבל אפשר לקבל אותם אחרי שהם ישנו את עצמם.

ד) הויכוח באסיפה הלאומית

1) בעד-Monsieur The Count of Clermont Tonnerre-היהדות היא כן דת מוסרית, אבל הוא טוען �The Jews should be denied everything as a nation, but granted everything as individuals�-הוא אומר שאי אפשר שיהיה עם בתוך עם. היהודים צריכים לקבל זכויות מסויומות כבני אדם. היהודים צריכים לותר על האוטונומיה, ולא להיות עם ישראל ודת ישראל, אלא עם צרפתי ורק יהודים בדת, לפני שהם מקבלים אמנציפציה.

2) נגד-Monsieur De La Fare-הוא בא מNancy שבAlsace-Lorraine. שם היה אנטישמיות חזקה בגלל המצב הכלכלי. הוא טען שהיהודים הם קבוצה זרה (Alien group). הם לא נאמנים כי יש להם נאמנות כפול (Dual loyalty). הוא אומר שהם לא יכולים להיות נאמנים לצרפת אם הם כל הזמן חושבים לחזור לארץ ישראל. היהודים לא משתתפים בצבא ובתרבות (זה לא היה כל כך נכון כי הצרפתים לא נתנו להם להשתתף בדברים אלו). הוא אומר שהם לא יכולים להיות פעילים כי יש להם יותר מדי ימים שהם לא יכולים לעשות כלום (שבתות וחגים). היהודים הם "עם בתוך עם", ולא יכולים לשנות להיות יחידים צרפתיים נאמנים.

ה) נפוליאון והיהודים

1) September 28, 1791-היהודים הספרדים קבלו אמנציפציה.

איך זה קרה אם היה כל כך הרבה התנגדות ליהודים?

המטרה של המהפכה הצרפתית היתה מבוססת על Liberte, Egalite, Fraternite ואם כן איך אפשר לא לכלל את היהודים.

JacobinismJacobins ידעו שהיהודים יכולים לעזור למדינה כי המדינה צריכה כסף. (לספרדים לא היה אכפת מה קרה ליהודים)

2) 1799-השאלה היהודית-"מה לעשות אתם?" (10 שנים אחרי התחלת המהפכה ועדיין יש את השאלה היהודית)

יש הרבה סתירות בנפוליאון עצמו: (הסתירה של נפוליאון-�Enlightened Despot�)

חיובי

שלילי

הוא לא הקים גטאות בארצות שכבש, אלא הוא שבר את חומות הגטאות ושחרר את היהודים מחיי הגטו.

האכרים בAlsace Lorraine באו להתלונן לנפוליאון על החובות ($) שהיו להם ליהודים. הם הביאו חתימות מזויפות של יהודים שבו כתוב שהצרפתים שלמו להם. Molet, הנציג שלהם, היה יועץ לנפוליאון. הוא יעץ לנפוליאון לקרוא ל"אסיפת הנכבדים". הוא 'הזמין' את כל הרבנים והיהודים העשירים. בסוף נפוליאון בטל את כל החובות. באסיפה Molet העליב את היהודים. הוא שאל את היהודים אם אפשר להם להתחתן עם גויים. היהודים ענו שלפי ההלכה רק אסור להתחתן עם עובדי עבודה זרה, והצרפתים לא עובדים עבודה זרה. היהודים אמרו "דינא דמלכותא דינא" ולכן אפשר להם להתחתן עם הגויים, כי חוקי המדינה מרשה להם.

היהודים קבלו אמנציפציה ואזרחות בארצות שכבש. הוא גם הריא את הרעיונות של הEnlightenment.

נפוליאון נתן ליהודים להקים סנהדרין. זה נראה מאד חיובי, אבל הסבות שנפוליאון הקים את הסנהדרין היו שליליות. הרבה יהודים חשבו שזה דבר טוב מאד ואפילו היו יהודים שחשבו שזה התחלת הגאולה. נפוליאון רק נתן להם להקים את הסנהדרין כדי לרמות אותם, שהיהודים יחשבו שיש להם קצת כח ואוטונומיה. בסנהדרין נפוליאון שם כמה הגבלות. מה שהסנהדרין החליט היה הדין לכל היהודים. הסנהדרין אמר "אנחנו דת ולא עם", כלומר הם צורפתים קודם ואחר כך יהודים. כתוצעה לזה היה הרבה התבוללות. Paris היה נחשב לירושלים והיהודים אבדו את הזהות שלהם.

הוא היה מאד טוב בשמוש בתעמולה (Propaganda).

נפוליאון עדיין חשד ביהודים ולכן שם עליהם ה�Infamous Decrees�. זה היה הפליה  נגד היהודים. ב�Infamous Decrees� היה כתוב איך ואיםה היהודים יכולים לגור, על העסקים של היהודים, ועל כל חייהם.

 

מערכת הConsistoires-נפוליאון חלק את הקהילות היהודיות. לכל אחד מהחלקים קראו Consistoire. בכל Consistoire היה רב, ושוחט וכולי. הממשלה שלמה לאלו אנשים, וזה דבר רע, כי מי שמשלם הוא הקובע. זה היה מאד אירוני, כי נפוליאון בעצמו הרס את הגטו ועכשיו הוא בונה כאלו גטו חדש.

2) הקונגרס של ויינה(1815)-האנגלים, הרוסים, והאטליים, ופרוסיה, ואוסטריה נצחו את נפוליאון ועכשיו הם צריכים להחליט מה לעשות עם אירופה. הם היו מאד שמרנים (Conservative) ולכן לא אהבו את המהפכה הצרפתית. Metternich היה Reactionary Conservative גדול. הוא והאחרים שפגשו בקונגרס של ויינה לקחו מהיהודים את האמנציפציה שלהם.

א) למה הארצות האלו חושבות כל כך הרבה על היהודים?

1) באירופה הם היחידים שבולטים.

2) היהודים הם במספרים גדולים.

אולי אין סבה-היהודים=צלם אלקים, והענין של דת ועם אולי גרם להרבה שנאה. זה גם הלכה ידוע שעשו שונא ליעקב.

ב) אין גרמניה עכשיו, ולא יהיה גרמניה להרבה שנים עד Bismark. עכשיו יש Germanic Confederation.

ג) היהודים קבלו אמנציפציה בפרוסיה, אפילו שנפוליאון לא כבש את פרוסיה, כי הפרוסים פחדו שהיהודים יתמכו בנפוליאון אם הם לא יקבלו אמנציפציה.

ד) בקונגרס של ויינה אומרים שכולם יקבלו זכויות דתיות, אבל בהתחלה הם אמרו �In the name of the most Holy and Indivisible Trinity�-הם כתבו שהיהודים יקבלו זכויות שכבר נתנו להם 'עלידי' (By) הLittle Principalities� של גרמניה. זה שונה מלהיות 'בתוך' (In) המדינות שכולל את הזכויות שקבלו לפניכן מForeign powers-לדוגמא: נפוליאון.

ה) היהודים טעמו חרות ושוויון לכמה שנים ועכשיו הם אבדו את הכל. אבוד האמנציפציה=�By the States�.

המהפכות של 1830 ו1848

כל אחד באירופה נלחם בשביל Liberalism. הם לא אוהבים Conservatism-ברלין, Budapest, פריז, וכולי. האנשים באירופה גם רוצים לאומיות (עצמאות), כמו בהונגריה שלא רוצים להיות תחת השלטון של אוסטריה (Habsburg Empire). היהודים בגרמניה שהשתתפו במהפכה הזאת אמרו 1) אנחנו גרמנים 2) אנחנו רוצים שוויון. שני אנשים שלחמו בשביל זה היו Heine וRiesser.

1) Heine + Riesser

 א) Riesser אמר שהוא רוצה Civil equality בשביל היהודים-�We Jews deserve it!�. אנחנו לחמנו בעד גרמניה, ואנחנו מוכנים לשפך את דמנו בשביל גרמניה. אנחנו רוצים להיות חלק מהFatherland, ואנחנו מוכנים למסור את הכל בשביל גרמניה. אנחנו רוצים אמנציפציה עכשיו! למרות כל הטענות האלו זה לא עבד והיהודים לא קבלו אמנציפציה.

ב) Heine היה יהודי שהתנצר בשנים האלו. הוא רק התנצר כי הוא רצה לקבל את כל הזכויות שקבלו הגרמנים שלא היו יהודים. הוא שנא מה שהוא עשה. הוא גם כתב שירים יהודה הלוי.

2) לאט לאט וכולם רצו לאומיות. כולם צריכים לתרום כסף לממשלה. אם היהודים לא יקבלו אמנציפציה הם לא יהיו יכולים לתרום כסף לממשלה. לפיכך לאט לאט היהודים קבלו אמנציפציה.

Back to Top

Return to Senior Review Sheets

Review Sheets Central
www.reviewsheetscentral.com